המקרה בתמצית
התובעת, אגודה חקלאית שיתופית העוסקת בייצור ושיווק יינות ממיצי ענבים, ייבאה מיץ ענבים מארגנטינה לייצור מיץ ענבים כשר בישראל. התובעת טענה כי היא פנתה טרם היבוא לעמיל מכס על מנת לברר מה שיעור המכס על הטובין. עמיל המכס מסר לה כי מיץ הענבים פטור ממכס כפי שצוין באתר האינטרנט של רשות המיסים. עוד טענה התובעת כי בהסתמך על מידע זה היא רכשה את הטובין ושילמה עבורם מאות אלפי דולרים. עם הגעת הטובין הודיעו רשויות המכס כי על התובעת לשלם מכס בשיעור של 12%.
התובעת טענה כי מיסוי היבוא היה מוטעה וכי בפועל שיעור המס על היבוא הנידון בהתאם לדין אותה עת היה אפס. לחלופין, טענה כי המדינה מסרה מצג שווא באשר לשיעור המכס על יבוא הטובין והתרשלה בכך שלא עדכנה את המידע באתר האינטרנט שלה. כמו כן, טענה התובעת כי עמיל המכס שלה מסר לה ייעוץ רשלני וכי, כעמיל מכס ותיק ומנוסה, היה צריך לדעת כי יבוא של מיץ ענבים מארגנטינה לא יכול להיות פטור ממכס.
התובעת טענה כי נגרמו לה נזקים של אבדן רווח (בסכום המס ששולם), נזקי ריבית (על הלוואה שהיתה צריכה ליטול לתשלום המכס), דמי אחסנה (עקב עיכוב בשחרור לאור דרישת התשלום המפתיעה) וייעוץ משפט. על כן היא תבעה הן את המדינה והן את עמיל המכס בתביעה נזיקית.
טענות המדינה
המדינה לא הכחישה כי באתר צוין מידע שגוי. ארגנטינה היא חברה בהסכם הסחר של גוש המרקוסור (ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי ופורגוואי). לגבי כל המדינות בהסכם זה חלים כללים אחידים בכל הקשור לשעורי המס. על פי אותם כללים, פריט המכס הרלוונטי לא מקנה פטור ממכס למיץ ענבים. לכן לא ייתכן כי יש פטור רק לארגנטינה. המדינה טענה כי אין בטעות כדי לשנות את המצב החוקי של צו המכס וכי מובהר באתר כי המופיע בו כלי מידע בלבד לגבי המיסים החלים על הטובין המיובאים לישראל ושיעורם ומיועד להערכה ראשונית של תשלום במיסים וכי בכל מקרה המידע אינו מהווה תחליף להוראות החיקוק המשתנות מעת לעת. המדינה עוד הוסיפה כי התובעת לא היתה צריכה להסתמך על האמור באתר אלא מחובתה לעיין בקובץ הרשומות עצמו טרם יבוא הטובין.
טענות עמיל המכס
עמיל המכס טען כי הוא ערך שתי בדיקות. הראשונה – באמצעות אתר רשות המיסים והשנייה במערכת המקוונת אליה יש לו גישה כעמיל מכס. בשתיהן קיבל עמיל המכס אותה תוצאה לפיה יבוא הטובין מארגנטינה פטור ממכס. לפיכך הטיל עמיל המכס את האחריות לנזק שנגרם לתובעת על המדינה וכן הגיש כנגדה הודעת צד שלישי.
דיון והכרעה
תחילה בדק בית המשפט אם הטובין פטורים ממכס. מסקנתו היתה כי על פי צו תעריף המכס מיץ הענבים מיובא מארגנטינה אינו פטור. על כן הטלת החיוב במכס היתה כדין.
האם המדינה אחראית למצג שווא רשלני?
בית משפט ציין חמישה תנאים לקיומם של מצג שווא רשלני: (1) הצגת מצג עובדתי; (2) המצג בלתי מהימן; (3) המציג היה צריך לצפות הסתמכות של הצד השני על המצג; (4) המציג היה יכול לצפות כי ייגרם נזק; (5) הצד השני הסתמך בפועל על המצג.
בקשר לתנאי הראשון והשני, קבע בית משפט כי אכן היה מצג עובדתי שלא היה מהימן. גם בקשר לתנאי הרביעי, קבע בית משפט כי הוא מתקיים שכן לרשויות המס כוח שלטוני רב בכל הנוגע למיסוי האזרח וסמכויות אלה יש להפעיל בזהירות, באופן שלא ייגרם נזק לאזרח. מקום שאגף המכס יוצר מצג שגוי באתר האינטרנט באשר לשיעור מכס מסוים, הרי שהמדינה יכולה לצפות שכתוצאה ממצג זה ייגרם לנישום נזק ובלבד שהסתמך על הנתונים המופיעים באתר.
לגבי התנאי השלישי, שעניינו הציפייה של המדינה שיסתמכו על המצג, ביקשה המדינה לטעון כי ציפייה כזו לא קיימת. ראשית, מאחר ועל יבואן לבצע בדיקת ביניים מעבר לבדיקת המידע באתר. בית משפט דחה טענה זו מאחר והיבואן פנה לעמיל מכס לביצוע בדיקה מקצועית, ולכן מילא אחר תנאי זה.
שנית, טענה המדינה שהיא אינה צריכה לצפות כי נישום יסתמך על המידע באתר שכן עליו לבדוק את המצב החוקי בהתאם לפרסום ברשומות. בית משפט דחה גם טענה זו וקבע כי מדובר באתר אינטרנט של הרשות עצמה, "כלי ראשון", ואין כל סיבה שנישום יחשוד כי המידע באתר אינו נכון. בנוסף, אין באתר כל אזהרה קונקרטית לגבי נכונות פרט מידע מסוים. הסייג באתר לפיו היותו נוסח הצו הנוסח המחייב הוא כללי ואינו פוטר את המדינה מאחריות לנזק שנגרם עקב הסתמכות על אתר האינטרנט. עוד ציין בית המשט כי המדינה אף מעודדת את השימוש באתר וכי מדובר בכלי בדיקה ראוי ורצוי.
על כן קובע בית המשפט כי רשות המיסים היתה צריכה לצפות כי נישומים וסוכני מכס יסתמכו על המידע הכללי באתר האינטרנט ביחס לשיעורי המס הקבועים בצו תעריף המכס.
לגבי התנאי החמישי – הסתמכות של היבואן בפועל על מצג השווא – קבע בית המשפט, על סמך העובדות שהונחו לפניו, כי התובעת לא הוכיחה כי לא היתה מתקשרת בהסכם עם יצואן מיץ הענבים אם היתה יודעת שאין לה פטור ממכס ולכן דינה של התביעה להידחות.
אחריות עמיל המכס
לאור מסקנת בית המשפט כי לא הוכחה הסתמכותה של התובעת על מצג השווא נשמטת גם תביעתו הנזיקית של התובעת נגד עמיל המכס.
על אף זאת התייחס בית המשפט לסוגיית אחריות עמיל המכס והדגיש כי עליו מוטלת, ככלל, אחריות כבדה:
"סוכן מכס איש מקצוע הבקיא לא רק ברזי הפעולות הטכניות הנדרשות ליבוא טובין ושחרורם, אלא גם בשיעורי מכס החלים על יבוא טובין. מתן מענה לשאלות המופנות אליו בנושא זה הינו חלק משירות המקצועי אותו הוא נותן ללקוחותיו. לפיכך, חובה עליו לפעול בהתאם לסטנדרט התנהגות מקצועי ראוי, ובהתאם לסטנדרטים המקובלים במקצועו, דהיינו את המענה הנכון בהתאם לדין."
בית משפט אף ציין כי היקף האחרית של סוכן מכס כלפי לקוחו דומה להיקף האחריות של עורכי דין כלפי לקוחותיה. כאן, המבחן הוא האם קביעה של פטור ממכס לגבי ארגנטינה בלבד (כאשר, כאמור, לא יכול להיות כלל ייחודי לארגנטינה) היתה צריכה להדליק אצל סוכן המכס נורות אזהרה המצריכות המשך בדיקה. במקרה הספציפי בית משפט ביקש שלא לקבוע מסמרות, זאת הן משום שלא הוכחה ההסתמכות של התובעת על המצג והן משום שמדובר בעניין מקצועי שלשם הוכחתו נדרשת חוות דעת מומחה ואין מדובר בעניין שלבית משפט יש ידיעה שיפוטית לגביו.
הערה למדינה
חשוב לציין כי בית המשפט, על אף שדחה את התביעה של התובעת לאור היעדר הסתמכות בפועל על המצג באתר האינטרנט, מבקש להדגיש בפני המדינה ורשויות המכס "את החשיבות העליונה שבתחזוק מושלם – ולא פחות מזה – של אתר האינטרנט והמערכת המקוונת, הקפדה על הדיוק המוחלט של הפרטים בהם, וחובתה של המדינה ושל רשות המכס לקיים מערך בקרה של שינויים שהוכנסו אליו, זאת, נוכח חשיבותו הציבורית והכלכלית של אתר האינטרנט וההסתמכות עליו על ידי קהילת היבואנים, קהילת סוכני המכס ואזרחי המדינה."
ת"א (ראשל"צ) 49524-01-13 יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל- רשות המיסים. פסק הדין ניתן ביום 14.9.20 על ידי כבוד השופט רפי ארניה. התובעת יוצגה על ידי עוה"ד קופלר ושוורץ. מדינת ישראל יוצגה על ידי עו"ד אדם טהרני. סוכן המכס, נח ניב עמילות מכס בע"מ ייצגה על ידי עו"ד רותם וירניק.
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי במקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין. עו"ד שושנה רבינוביץ הינה עורכת דין העוסקת בדיני צרכנות, ציות רגולטורי, משפט מסחרי ודיני מסחר בינלאומי. shosh@law-sr.co.il ,www.law-sr.co.il רחוב אחד העם 35 תל אביב 03-7266111.