רשות המכס קובלת על סיווג היבואן
מוצרים מיובאים לישראל תחת פריט מכס (סיווג). עמיל מכס מסייע לייבואן בעת קביעת הסיווג המתאים. בכל זאת, ישנם מצבים בהם יבואן ייבא מוצרים שעל-פי הסיווג שנקבע להם הם פטורים מתשלומי מכס, אולם עם כניסתם של המוצרים לישראל טענו רשויות המכס, כי המוצרים לא סווגו, לדעתן, באופן נכון, וכעת יש לשלם מכס על המוצרים כתנאי לשחרורם. במצב כזה ליבואן עומדת הזכות לשלם את המכס ולשחרר את הסחורה אגב מחאה ולהגיש תוך שלושה חודשים תביעה להחזר.
דרישת המכס לתשלום רטרואקטיבי
יבואן וותיק של מוצרי גלם לתעשייה, שלא היו מחויבים במכס, קיבל ביום בהיר אחד דרישה לתשלום מכס על סחורה שהגיעה לנמל. לא רק שנדרש לשלם את המכס עבור אותו משלוח, אלא שהוא נדרש לשלם רטרואקטיבית עבור כל המשלוחים שייבא בעבר בטענה, כי הסיווג לאורך השנים היה שגוי. המכס דרש מאות אלפי שקלים להשלים את יתרת התשלום החסר. במקרה כזה יש לפעול מול ועדת היבוא של רשות המכס ולהוכיח כי החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר היבואן, או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסור, וכן, שהיבואן לא ידע, ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת, על קיומו של החסר והוא מכר את הטובין בתום לב, לפני דרישת תשלום החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר. במקרה זה הגשנו בקשה מנומקת לרשות המכס, אשר השתכנעה כי אכן כל התנאים מתקיימים והצלחנו לבטל את דרישת התשלום.
חשד לסחורה חסרה
יבואן נקרא לנמל לשחרר את הסחורה שייבא וגילה כי האריזה נפתחה. מייד עלה אצלו חשד שחלקים חסרים. מאחר ועמיל המכס של היבואן לא היה במקום והלקוח של היבואן היה לחוץ לקבל את הסחורה הוא החליט ליטול אותה ולהביאה לספירה במחסן שלו. שם התברר לו כי חסרים חלקים. הבעיה היא כי לאחר שנוטלים את הסחורה קשה מאד להוכיח כי החסר נגרם על-ידי גורם אחר. לכן, כאשר עולה חשד, יש לבחון אם עדיף להזמין שמאי למקום טרם השחרור.