דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות דילוג לפוטר

שושנה רבינוביץ | משרד עורכי דין

Shoshana Rabinowitz | Law Office

Vinaora Nivo Slider 3.xVinaora Nivo Slider 3.xVinaora Nivo Slider 3.x

העליון דן בחוק הספאם ופיצוי ללא הוכחת נזק

תביעות בדבר שליחת הודעות פרסומת באמצעים אלקטרוניים (דואר אלקטרוני, SMS, הודעות מוקלטות) בניגוד לחוק התקשורת (חוק הספאם) מתבררות לרוב בבתי משפט לתביעות קטנות או בבית משפט השלום. לעיתים מוגש ערעור לבית משפט מחוזי ובמקרים מעטים מוגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון כאשר מדובר בסוגיה עקרונית.

בפסק דין 1954/14 אילן חזני נגד שמעון הנגבי (סיתונות מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) בפני השופטים רובינשטיין, פוגלמן ועמית, נדונו שתי שאלות: ראשית, האם תובע מכוח חוק הספאם צריך להקטין את נזקיו באמצעות שליחת בקשה למפרסם להסיר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו מרשימת תפוצה בה הוא נכלל ללא הסכמתו. שנית, מהי אמת המידה לפסיקת פיצוי מכוח החוק.

ההליכים בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי

במקרה דנן המערער הוא כלכלן ועורך דין שברשותו 13 כתובות דואר אלקטרוני. הוא הגיש כנגד המשיב, בית ספר לרחיפה במצנחים, תובענה כספית לפיצוי בסך 30,000 ₪ בגין 27 הודעות שקיבל מבלי שנתן לכך את הסכמתו. הסכום מתחלק ל-1000 ₪ לכל הודעה שהתקבלה וכן 3000 ₪ בגין הטרדה, פגיעה בפרטיות ועוגמת נפש.

בית משפט השלום פסק פיצוי של 1000 ₪ בלבד לתובע וקבע כי הוא היה יכול למנוע את קבלת רוב ההודעות אם היה מבקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה של העוסק. התובע ערער על פסק הדין לבית משפט מחוזי אשר דחה את הערעור וקבע כי נימוקיו של בית משפט השלום מקובלים עליו ואף הדגיש כי מחובתו של כל נפגע להקטין את נזקיו, בוודאי שניתן לעשות זאת בדרך פשוטה ויעילה.

התובע ביקש רשות ערעור לבית משפט העליון על פסק הדין. בית משפט העליון נתן רשות כאמור בציינו כי מדובר בשאלה עם חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת.

ההליך בבית משפט העליון

האם על מקבל ההודעות ללא הסכמה להקטין את נזקו?

בית משפט העליון קובע כי במקרה דנן המשיב הפר את החוק החל משליחת ההודעה הראשונה.

החוק אמנם מאפשר שליחת פנייה ראשונה ללא הסכמה לבית עסק (אפשרות שלא קיימת בקשר לנמען פרטי שחייב להסכים באופן מפורש ומראש לקבלת כל פנייה או הודעה), אך פנייה כאמור, על פי השופט פוגלמן, הכוללת כשלעצמה דבר פרסומת, אינה יכולה להיחשב פנייה שהחוק מתיר. ההודעה הראשונה חייבת להיות ניטרלית, שלא כרוכה בה פרסומת של המוצר או השירות שהשולח מבקש לפרסם.

לשאלת הקטנת הנזק על ידי שליחת בקשת הסרה מרשימת התפוצה, צוין כי העובדה ששולח ההודעה כלל בה אפשרות הסרה אינה צריכה להוות שיקול להפחתת סכום הפיצוי. אין חובה על מקבל ההודעה להקטין נזק. זאת כדי שהשולח לא ינסה את מזלו וישלח הודעות עם אפשרות הסרה רק משום שממילא הפיצוי שייפסק לחובתו יופחת. מנגד, מצד התובע, אין לגרום לכך שהגשת תביעה בגין הודעות בודדות תהא לא כדאית. שיקול הדעת של בית המשפט בשאלת הפחתת הפיצוי יופעל בכל מקרה לפי נסיבותיו.

אמות מידה לקביעת סכום הפיצוי

חוק הספאם מזכה את הנמען בפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על סך של 1000 ₪ להפרה.

בבסיס הפיצוי עומדים שיקולי הרתעה ואכיפה. בית משפט קובע כי הוא יפעיל שיקול דעת והוא ישקול כל מקרה לגופו, כאשר תום הלב של השולח מהווה שיקול רלוונטי.

בית משפט עוד מציין כי במקרה דנן מצד אחד מדובר בפרסום שאינו פוגעני וכי העוסק פעל בתום לב ומתוך הנחה כי פרסום כאמור מותר. מצד שני מדובר בהפרה חוזרת ונשנית. לא ידוע במקרה זה מה הרווח הצפוי לעוסק מן ההפרה. לאור כל אלה קבע בית המשפט כי פיצוי בסך 10,000 ₪ הולם את נסיבות המקרה ודי בו כדי להשיג את תכליות האכיפה וההרתעה. בנוסף פסק בית המשפט 5000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.

(פסק הדין ניתן כאמור בבית משפט העליון ביום 4.8.2014. ב"כ הצדדים: המבקש: בעצמו. המשיב: עו"ד שי ארז)

הצהרת נגישות

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שושנה רבינוביץ | האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי פרטני

All rights reserved to Shoshana Rabinowitz, Attorney at law | All information provided on this web site is general and does not constitute specific legal advice