כך למשל, עולה השאלה, נשוא סקירתנו זו, האם ניתן להציג על גבי מוצר מחירו המקורי (כלומר, המחיר לפני ההנחה) ולצד המחיר את אחוזי ההנחה בלבד? סוגיה זו עמדה בלב הסכסוך בעניין חברת בילי האוס בע"מ.
רקע עובדתי קצר:
ביום 10.3.15 נערכה על ידי חוקרי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ביקורת באחד מסניפי בילי האוס, במהלכה מצאו החוקרים פריטים, שהיו במבצע, ואשר עליהם הוצגו המחירים הרגילים בלבד, קרי, לפני הנחת המבצע, כאשר לשם ציון המבצע הוצבו שלטים ותוויות מדף אשר ציינו את שיעור גובה ההנחה הניתנת על פריטים אלו, מבלי שהוצגו המחירים לאחר המבצע, בין על גבי הפריטים עצמם ובין על גבי שלטים או תוויות המדף.
לאור ממצאי הביקורת, שלחה הרשות לבילי האוס התראה מנהלית. טענת הרשות היא שהחברה מפרה את הוראות החוק ואת תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים) תשנ"א – 1991, על ידי כך שהיא מציגה פריטים במבצע באמצעות הצגת מחירם טרם ההנחה בציון שיעור ההנחה הניתן, מבלי שיצוין מחירם לאחר המבצע.
לאחר הליך של שימוע, הודיעה הרשות לבילי האוס כי היא דוחה את טענותיה. כאמור, עמדת הרשות להגנת הצרכן היא כי הגדרת "המחיר הכולל" בחוק הוא המחיר הסופי והעדכני של המוצר אף בעת המבצע, דהיינו, המחיר לאחר הנחה ולא המחיר המקורי. מכוח התקנות ניתן יהיה להציג, בתקופת מבצע שאינה עולה על 35 ימים, את המחיר המוזל על שלט או בתווית מדף בסמוך למצרכים ולא בהכרח על כל מוצר.
לאחר הכרעת הרשות בשימוע, החברה הגישה ערעור לבית משפט השלום בתל אביב וטענה כי הגדרת המחיר הכולל בהתאם לסעיפים 17א ו-ב לחוק הגנת הצרכן, מתייחסת רק למחיר הרגיל, כלומר, המחיר טרום המבצע.
בית המשפט השלום בתל אביב-יפו קיבל את טענות החברה ודחה את עמדת המדינה. עקב כך, הרשות להגנת הצרכן ערערה לבית משפט המחוזי, וערעורה התקבל.
לאחר החלטת בית המשפט המחוזי, הגישה בילי האוס בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון אשר במסגרת הדיון בבקשה החליט להשאיר את פסק הדין של המחוזי על כנו. על כן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא המחייב.
סקירה משפטית:
חוק הגנת הצרכן קובע הוראות לעניין פרסום מבצעים ולעניין הצגת מחיר של מבצעים. לעניין פרסום, קובע סעיף 15 לחוק, כי פרסום יכול להיות בבית העסק עצמו או בכל מקום אחר, כגון עיתון, טלוויזיה, אתר המרשתת. בעת פרסום, כאמור, ניתן להציג מחיר לפני ההנחה וכן מחיר אחרי ההנחה או אחוזי הנחה, לבחירת העוסק.
לעומת זאת, הצגת מחיר מוסדרת בסעיף 17ב לחוק אשר קובע כי יש להציג מחיר כולל לצרכן.
מחיר כולל, מוגדר כ"מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המיסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק". כך, למשל אסור להציג מחיר ללא מע"מ.
הרשות סברה, ואף הסתמכה על חוות דעת שלה עצמה, כי הצגת המחיר, כפי שנעשתה על ידי בילי האוס, מהווה הפרה של סעיפים 17א ו-ב לחוק אשר מחייב להציג את מחירו הכולל של המוצר (ולא אחוזי הנחה).
כאמור, בילי האוס טענה כי היא הציגה את מחירם הכולל של המוצרים בהתאם לסעיף 17ב ( קרי המחיר לפני הנחה) וכי אחוזי ההנחה הוצגו בהתאם לסעיף 15 לחוק שמאפשר להציג 'בבית העסק' במכירה מיוחדת מחיר לפני הנחה ומחיר אחרי הנחה או שעור ההנחה.
בית המשפט השלום קיבל את ערעורה של בילי האוס על החלטת הרשות בשימוע וקבע כי החוק אינו בהיר ומאפשר את הפרשנות המוצעת על ידי העוסק ועמדתו מתיישבת באופן הרמוני יותר עם הוראותיו השונות של החוק ועם תכליתו, ובמיוחד עם תכלית סעיף 17, שהיא נועדה למנוע מצב שבו אדם יוטעה לחשוב כי המחיר שהמוצג הינו המחיר הסופי בעוד שהמחיר הסופי יהיה גבוה יותר, ולא במקרים שבהם הצרכן יופתע מקיומו של מחיר נמוך יותר.
לעומת זאת, בית משפט המחוזי קיבל, בדעת רוב, את הערעור שהגישה המדינה על פסק דינו של בית משפט השלום. השופטים שילה ורביד קבעו כי עמדת הרשות משקפת את המדיניות המשפטית הרצויה ואת הפרשנות הראויה שיש לתת לסעיפים 15 ו-17 לחוק.
ראשית, סעיף 15 לחוק עוסק בדרישת הפרסום של מבצעים (מידע ראשוני) במרחבי החנות, חלון ראווה ומחוץ לעסק ואילו סעיף 17 עוסק בדרכי סימון המחיר על הטובין ואופן הצגתו על המוצר. מדובר בשני נושאים שונים ונפרדים. לא קיימת סתירה בין הסעיפים והוכחה לכך היא האמור בסעיף 15(ג) לחוק הקובע כי "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בעניין הצגת מחירים או טובין או שירותים."
שנית, מטרת הצגת המחיר הכולל אינה רק למנוע הפתעה לרעה בקופה אלא גם לפשט ולהבהיר לקונה מה בדיוק המחיר לאחר ההנחה, מבלי שהוא יצטרך "לפתוח מחשבון" ולהתחיל לחשב חישובים (בכך משרת את התכלית של החוק לספק מידע מלא ככל האפשר על טיב העסקה שהוא עומד לעשות).
שלישית, פרשנות זו מתיישבת גם עם תקנות אשר הותקנו מכוח החוק בכדי להקל על העוסק ואשר מאפשרות להציג את המחיר לאחר הנחה על גבי שלט ליד המוצר לתקופה שאינה עולה על 35 ימים.
השופט שוחט, בדעת המיעוט, סבר אחרת. לדעתו, תכליתו של סעיף 17 היתה להבטיח כי הצרכן לא יופתע לרעה. לדעתו אין כל אינדיקציה שסעיף 17ב נועד למנוע מתן הנחה ללא עדכון מחיר על גבי המוצר. לדעתו, פרשנות הרשות (גם אם גילוי מלא הוא הנוח ביותר לצרכן) מכבידה על העוסק ואף, יגרום למניעת יציאה למבצעים קצרי מועד (למשל מבצע סוף יום).
בילי האוס הגישה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון אך זו נדחתה.
המשמעות האופרטיבית היא כי עוסקים יוכלו לפרסם אחוזי הנחה בפרסומים (גם במקום העסק) אך בהכרח יהיה צורך לחשב מהו המחיר לאחר הנחה לגבי כל מוצר ולהציגו על המוצרים או על גבי שלט מדף בסמוך אליהם.
פרשנות זו אכן מכבידה על העוסקים, במיוחד לאור העובדה כי קיימת חובת הצגת מחיר על כל מוצר (למעט חריגים כגון מוצרים בתפזורת), וכן חובה לציין מחיר ליחידת מידה במספר רב של מוצרים. לא רק מדובר בצריכת משאבי כח אדם אלא גם בחשיפה לסנקציות ולתביעות בגין אי-סימון או סימון לא נכון, דבר שצפוי לקרות כאשר מדובר בעבודת סימון ידנית שזיפית של מאות אלפי פריטים.
סיכום:
בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, ככל ומדובר על פרסום ברבים (בעיתון ברדיו בטלוויזיה בשלט חוצות או בכניסה לחנות), ניתן לפרסם את המחיר לפני ההנחה ושיעור אחוזי ההנחה, ואין חובה לציין את המחיר הסופי לאחר ההנחה בקשר עם כל מוצר ומוצר ובכלל. מנגד, כאשר אנו מגיעים למדף בחנות עליו יושב המוצר, חלה חובה לציין על גבי המוצר עצמו את המחיר הסופי לאחר הנחה. עם זאת, מוצרים המוצעים למכירה במבצע לתקופה של עד 35 ימים, ניתן להציג את המחיר הנמוך ואת המחיר שקדם למבצע על גבי שלט או תווית מדף, שיהיה בסמוך למוצרים.
פסק הדין בשלום עש"א 63460-05-17 בילי האוס בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (בפני השופטת רחל ערקובי). פסק הדין בבית משפט מחוזי ע"א 14597-07-18 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נ' בילי האוס (השופטים רביד ושילה בדעת רוב כנגד דעת המיעוט של כב' השופט שוחט). את בילי האוס ייצגה משרד צלטנר, הלפרין, פיציון. את הרשות ייצגו עו"ד שלמה כהן וליאב וינבאום מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). החלטה בעליון רע"א 4279/20 בילי האוס בע"מ נגד מדינת ישראל- הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. את בילי האוס ייצג עו"ד חיים פיצי'ון, את הרשות ייצגה עו"ד יעקב הילמן.
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי במקרה ספציפי יש לפנות לעורך דין. עו"ד שושנה רבינוביץ הינה עורכת דין העוסקת בדיני צרכנות, ציות רגולטורי, משפט מסחרי ודיני מסחר בינלאומי. shosh@law-sr.co.il ,www.law-sr.co.il רחוב אחד העם 35 תל אביב 03-7266111 ועו"ד עופר קיבש הינו עורך דין העוסק בדיני צרכנות, ציות רגולטורי, ומשפט אזרחי-מסחרי oferkibash@hotmail.com ; 0546700508