למי שייכת חנות תכשיטים מקוונת? למעצבת או למנהל החנות?

לאחר כשלוש שנים ביקשה המעצבת לסיים את הקשר המסחרי בין הצדדים משום שלטענתה המנהל הפר את הסכם הבלעדיות והחל לשווק מוצרים של מעצבים אחרים. המעצבת ביקשה לסיים את ההסכם תוך חודש ימים ולהעביר אליה את כל ההרשאות הנדרשות לניהול החנות.

מנהל החנות מצדו טען כי מאחר והוא יצר את אתר האינטרנט ותדמיתו השיווקית, הבעלות על החנות שלו ולא של המעצבת. על כן הוא דרש ממנה לחדול מלעשות שימוש בחנות באתר, בתמונות שצילם ובתכנים שכתב.

המעצבת פנתה פעם נוספת למנהל וטענה כי היא גילתה כי מנהל החנות עושה שימוש במוצרים שהיא עצבה על מנת לקדם אמנים אחרים. כמו כן היא טענה כי הוא עושה שימוש בטקסטים שיווקיים שהיא כתבה. כעבור כמה חודשים שלחה מכתב נוסף למנהל החנות ובו ציינה כי נודע לה שהקים אתר חדש בetsy ובו חיקויים של תכשיטיה.

המעצבת הגישה תביעה לבית משפט המחוזי בסך 680,000 ₪.

טענות הצדדים

המעצבת טענה, בין היתר, כי המנהל העתיק עיצוב, שימש בטקסטים שכתבה, הציג תמונות של תכשיטים שלה באתרים אחרים, ופעל תוך גניבת עין והטעיית צרכנים באתר etsy. כמו כן היא עתרה למתן צו עשה המורה על העברת השליטה בחנות לידיה, וכן לצו מניעה אשר יאסור עליו מלעשות שימוש מסחרי בעיצובי התכשיטים.

מנהל החנות הגיש כתב תביעה שכנגד על סך 200,000 ₪ ובו טען בין היתר כי משהתובעת פנתה לאתרetsy בתלונה עליו, הדבר הווה עוולה מסחרית של התערבות בלתי הוגנת וכי מדובר בפניה כוזבת העולה כדי לשון הרע. עוד טען כי התובעת הפרה את ההסכם ביניהם כשהודיעה על סיומו ללא מתן התראה מספקת וכי התובעת התעשרה על חשבונו כשעשתה שימוש בתמונות ובטקסטים שהכין הנתבע.

דיון ומסקנות

בית משפט מצא כי הצדדים לא הסכימו ביניהם שהבעלות על החנות תהיה למעצבת. המנהל הפעיל את החנות ועשה את כל הפעולות הדרושות בקשר אליה. עם זאת, חוק זכויות יוצרים מגן על אתר אם הוא מהווה לקט שהינו מקורי בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. במקרה דנן, אתר etsy מאפשר הקמת חנויות בפורמט מובנה ללא צורך בבניית תכנית הפעלה או עיצוב.

משכך אף אחד מן הצדדים אינו בעל זכות יוצרים בחנות ואיש מהם אינו יכול לטעון להפרת זכות קניינית או מוסרית הנובעת מהוראות חוק זכויות יוצרים.

אם זאת, למנהל קיימת זכות גישה לחנות כל עוד תכניה של המעצבת אינם מופיעים בה. כמו כן למנהל זכות יוצרים בצילומי התכשיטים של התובעת אותם צילם בעצמו אך הוא לא היה רשאי להציגם בחנות ולמכור את העיצובים של המעצבת לאחר שנותקו היחסים בין הצדדים.

פעולות הנתבע הינן בגדר הפרת זכויות בתכשיטים עצמם. בית משפט פסק, על פי אומדן המכירות כי מגיע למעצבת פיצוי של 40,000 ₪. בקשר לשימוש בטקסטים פרי עטה שלה פסק בית משפט פיצוי בסך 1000 ₪.

כמו כן, בית משפט נענה לבקשת המעצבת ונתן צו מניעה האוסר על הנתבע לעשות שימוש בתכשיטים של המעצבת ובצילומיהם.

לעניין התביעה שכנגד, בית משפט חייבה את המעצבת לשלם 3000 ₪ למנהל בגין שימוש בצילומים מקוריים שלו.

לגבי התלונה שהגישה המעצבת למנהל אתר etsy, קבע בית משפט כי מאחר ומדובר בהגשת תלונה מכוח חוזה, אין התנהגות המעצבת מהווה לשון הרע.

עוד קבע בית משפט כי הודעה מוקדמת של חודש לסיום ההסכם בין הצדדים הינו מספיק בנסיבות העניין וכי בכל מקרה לא הוכחו הנזקים של מנהל החנות בעקבות סיום הקשר אשר מצדיקים מתן פיצוי לטובתו.

בית משפט חייב את מנהל החנות, מעבר לסכומים האחרים, לשלם לתובעת 15,000 ₪ בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

הערות בעקבות פסק הדין:

מפסק הדין עולה החשיבות לכרות חוזה בכתב לשיתוף פעולה עם התייחסות לסוגיות עיקריות לשני הצדדים, גון, הגדרת תפקידים של כל אחד, בלעדיות, זכויות יוצרים, זכויות שימוש, קביעת הודעה מוקדמת, תוצאות סיום הקשר, ועוד.

(פסק הדין ניתן ביום 30.4.17 על ידי כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, ת"א 21235-12-13 יחיאל ואח' נ' צזאנה ואח' – ב"כ התובעים עו"ד אלעד צברי, ב"כ הנתבעים עו"ד גיא אופיר)