ביטול עסקה של תחפושות
לקראת חג הפורים המתקרב מתחילות מכירות התחפושות ברשתות הקמעונאיות. האם עוסק יכול לסרב לבטל עסקה בסמוך או לאחר החג? הרציונל מאחורי הסירוב הינו שהסיכוי למכור את התחפושת המוחזרת לאחר חג הפורים הינו נמוך עד כדי לא קיים, והעוסק עלול להישאר עם מלאי שאין מה לעשות איתו.
כללי הביטול, בעיקר בעסקאות פרונטאליות, אינן ברורות בתחום התחפושות. על פי פרשנות אחת תחפושת נחשבת כביגוד ולכן אפשרות ביטול העסקה מצומצמת ליומיים מיום קבלת המוצר. על פי פרשנות אחרת, תחפושת אינה נחשבת ביגוד ועל כן, כביכול, תקנות ביטול עסקה לא חלות עליה. לאור אי הבהירות הוציאה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הנחייה בנושא ולפיה תחפושות אינן ביגוד רגיל. על פי ההנחיה, אם התחפושת נמכרת באריזה מקורית (ומחירה עולה על 50 ₪) תחולנה תקנות ביטול עסקה הרגילות, קרי אפשרות ביטול והחזר כספי תוך 14 ימים מיום קבלת הטובין כל עוד האריזה לא נפתחה.
מאחר ותקנות ביטול עסקה לא חלות במפורש על תחפושות שאינן באריזה מקורית, יש לגביהן חובה לגלות לצרכן במקום בולט את מדיניות החזרת התחפושות. המדיניות יכולה להיות לפי שיקול דעתו של העוסק. אם מדיניות העוסק הינה לאפשר החזרות וביטולים אך העוסק לא פעל בהתאם או במקרה שהעוסק לא פרסם כלל מדיניות החזרות וביטולים, אזי רשאי הצרכן להחזיר את התחפושת לעסק בתוך שבעה ימים מיום שבקשתו להחלפה או לביטול סורבה ועל העוסק להשיב לו את מלוא התמורה ששילם ובלבד שלא חלה החמרה במצב התחפושת.
תחפושת שנרכשה באמצעות אתר סחר או בעסקת מכר מרחוק אחרת, ניתן להחזיר ולדרוש החזר כספי תוך 14 ימים מיום קבלת המוצר (או מיום קבלת טופס גילוי פרטי העסקה, לפי המאוחר).
עיצומים כספיים – התנהלות נכונה בשלב השימוע מול הרשות
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מגבירה לאחרונה את קצב הטלת העיצומים המנהליים על בתי עסק. בין הנושאים שבגינם הוטלו עיצומים: הטעיה בגין הקטנת מוצר ללא סימון, הטעיה בפרסום, אי הצגת מחירים, הטעיה במחיר, אי מסירת פרטים בשיווק מרחוק, הטעייה בהצגת מבצעים ומספר פרטים במלאי, הטעיה בדבר סוג ותנאי השירות, השפעה בלתי הוגנת על צרכנים ועוד.
הליך הטלת העיצום מתחיל עם קבלת הודעה בדבר כוונתה להטיל עיצום על העוסק. על הודעה זו ניתן להגיש הסתייגות וחשוב ביותר להביא אסמכתאות וראיות הסותרות את ההפרה הנטענת. כמו כן ניתן לבקש הפחתת סכום העיצום בהתאם לקריטריונים ברורים הקיימים בחוק ובתקנות. הגשת טענות מנומקות בשלב זה היא קריטית. זאת משום שהחלטת הרשות האם להטיל את העיצום, להפחיתו או לבטלו, תתקבל על סמך הטענות והחומרים שיוגשו בעת שלב זה (שלב השימוע).
אם טענותיו של העוסק לא מתקבלות בשלב זה, הוא רשאי לערער על החלטת הרשות לבית משפט שלום היכן שיושב נשיא בית משפט שלום. החלטת בית משפט תהיה ההחלטה מנהלית והיא לרוב לא תעסוק בסוגיות שהן בתחום מומחיותה של הרשות (שאלת ההטעיה למשל). על פי הפסיקה, היכולת של בית משפט להתערב בהחלטות הרשות מצומצמת ומתייחסת בעיקר לשאלה האם החלטת הרשות היתה סבירה בנסיבות העניין. על מנת להיערך היטב לשלב השימוע יש לבקש מן הרשות את כל חומר הראיות שנצבר בתיק שכן ייתכן וישנם חומרים בידי הרשות שהעוסק כלל לא מודע אליהם, כגון תלונות של צרכנים.