דילוג לתוכן דילוג לתפריט תפריט נגישות דילוג לפוטר

שושנה רבינוביץ | משרד עורכי דין

Shoshana Rabinowitz | Law Office

Vinaora Nivo Slider 3.xVinaora Nivo Slider 3.xVinaora Nivo Slider 3.x

ב-1.1.15 נכנס לתוקף מנגנון האכיפה המנהלית בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. מנגנון אכיפה זה מאפשר לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להטיל על עוסקים עיצומים כספיים (קנסות) העלולים להגיע לגובה של מיליוני שקלים בגין הפרות לכאורה של סעיפים מסוימים בחוק הגנת הצרכן. למשרדנו ניסיון רב בייצוג של עוסקים בכל שלבי ההליך המנהלי שבמסגרתו הוטל העיצום – החל מהדרישות להמצאת מסמכים, דרך ליווי בחקירות הרשות, הגשת כתבי טענות בשימוע (לאחר קבלת ההודעה בדבר הכוונה להטיל עיצום) ועד לייצוג בערעור בבית המשפט. עו"ד רבינוביץ, שימשה בעבר כעו"ד ומנהלת הלשכה המשפטית של איגוד לשכות המסחר במשך עשור, ובמסגרת תפקידה ייצגה את המגזר העסקי בוועדת הכנסת ומול שרים ומחוקקים. לעו"ד רבינוביץ ידע מעמיק על מנגנון האכיפה המנהלית שכן במסגרת תפקידה בעבר כעו"ד ומנהלת הלשכה המשפטית של איגוד לשכות המסחר, ייצגה את עמדת המגזר העסקי בדיונים בכנסת בהליכי החקיקה של מנגנון האכיפה בחוק הגנת הצרכן. עיצומים כספיים - התנהלות נכונה בשלב השימוע מול הרשות חוק הגנת הצרכן קובע רשימה ארוכה של הוראות חוק שבגין הפרתן הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן רשאית להטיל עיצום כספי. בגין הפרות קלות יותר ניתן להטיל עיצום של 22,000 ₪ על כל הפרה אם מדובר בתאגיד ו- 7000 ₪ על מי שאינו תאגיד. על הפרות כבדות יותר, וביניהן הטעיה בדבר פרט מהותי בעסקה, יוטל עיצום של 45,000 ₪ בגין כל הפרה אם המפר הוא תאגיד ו-25,000 ₪ אם המפר אינו תאגיד. הרשות רשאית להטיל סכומים גבוהים יותר אם מדובר בהפרה בנסיבות מחמירות או כאשר מדובר בהפרה חוזרת או נמשכת. על אף האמור, הרשות  חייבת לנהוג במידתיות ולכן חשוב לבחון, גם אם בוצעה הפרה, האם אופן  הטלת העיצום  ובכלל זה חישוב מספר ההפרות  היה  סביר בנסיבות העניין.

  • הליך הטלת העיצום מתחיל לעיתים עם קבלת הודעה בדבר כוונתה להטיל עיצום על העוסק. על הודעה זו ניתן להגיש הסתייגות וחשוב ביותר להביא אסמכתאות וראיות הסותרות את ההפרה הנטענת.
  • ניתן לבקש הפחתת סכום העיצום בהתאם לקריטריונים ברורים הקיימים בחוק ובתקנות.
  • הגשת טענות מנומקות בשלב זה היא קריטית. זאת, משום שהחלטת הרשות האם להטיל את העיצום, להפחיתו או לבטלו, תתקבל על סמך הטענות והחומרים שיוגשו בעת שלב זה (שלב השימוע).
  • אם טענותיו של העוסק לא מתקבלות בשלב זה, הוא רשאי לערער על החלטת הרשות לבית משפט שלום היכן שיושב נשיא בית משפט שלום.
  • החלטת בית משפט תהיה ההחלטה מנהלית והיא לרוב לא תעסוק בסוגיות שהן בתחום מומחיותה של הרשות (שאלת ההטעיה למשל).
  • על פי הפסיקה, היכולת של בית משפט להתערב בהחלטות הרשות מצומצמת ומתייחסת בעיקר לשאלה האם החלטת הרשות היתה סבירה בנסיבות העניין.
  • על מנת להיערך היטב לשלב השימוע יש לבקש מן הרשות את כל חומר הראיות שנצבר בתיק שכן ייתכן וישנם חומרים בידי הרשות שהעוסק כלל לא מודע אליהם, כגון תלונות של צרכנים.
  • עוסק המקבל הודעה בדבר כוונת חיוב חייב לבחון את צעדיו היטב מרגע זה ולקבל ייעוץ וליווי נכון. למשרדנו מומחיות וניסיון רב בתחום הצרכני, וליווינו בהצלחה עסקים שונים ומגוונים שהוטלו עליהם עיצומים.

הצהרת נגישות

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שושנה רבינוביץ | האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי פרטני

All rights reserved to Shoshana Rabinowitz, Attorney at law | All information provided on this web site is general and does not constitute specific legal advice